שלוש סצינות מתוך הסרט ״ארוחת בוקר בטיפאני״ מפורקות ומצולמות מחדש בשכונת מאה שערים בירושלים. תוך הקפדה על נרטיב ותנועות מצלמה זהים, בוחנת עבודת הוידאו את האסתטיקה הצורנית, המחוות הגופניות והריטואלים הפרפורמטיביים של הסרט האייקוני בהקשר חדש ובחוקיות אחרת - זו של הקולנוע הנשי-חרדי.