בימים טרופים אלו בהם המציאות השחורה אופפת הכל, כולנו ניצבים בפני שאלת היצירה בעת משבר ומלחמה. כסטודנטים וסטודנטיות לקולנוע אנו רוצים ולעיתים צריכים להרים מצלמה ולתעד, אך את מה? האם להוציא לפועל את התסריטים האישיים שלנו שמקומם בשיח הצטמצם לכאורה? האם עלינו לספר סיפורים חברתיים ופוליטיים, הקשורים למלחמה אך רחוקים מעצמנו? האם יש אמצע בין הדברים? באירוע מיוחד בשיתוף הפסטיבל ו"פרויקט הקולנוע הבלתי נתפס", נקיים פאנל בגובה העיניים בהשתתפות סטודנטים.ות מרחבי הארץ, בו נעסוק במונח "האישי הוא הפוליטי", נדון כיצד ניתן לשלב בין הסיפור האישי שלנו למצב במדינתנו המתפוררת, איך נשארים נאמנים לעצמנו תוך הישרת מבט למציאות בה אנו חיים. "פרויקט הקולנוע הבלתי נתפס" נולד מתוך מאמרו של חוקר ומבקר הקולנוע שני קיניסו "למען קולנוע בלתי נתפס – קריאה ליוצרות וליוצרי הקולנוע הישראלי" ומטרתו היא ליצור שיח מעמיק סביב מקומו של הקולנוע הישראלי פוסט השביעי באוקטובר.