התחרות הבינלאומית
פול ופול- פרס הסרט הטוב ביותר.
תסריט ובימוי: הוגו דרשסלר (האקדמיה לקולנוע – הולנד)
נימוקי השופטים: "סיפור אנושי שמנווט מטרגדיה משפחתית לרגעים אבסורדים וכל זאת, בתוך סיפור משפחתי סוער ותוך שימוש נבון ווירטואוזי בכלים תסריטאיים".
אלקטרה- פרס הבמאי.ת המבטיח.ה
תסריט ובימוי: דריה קשצ'יבה (פאמו – בית ספר לקולנוע וטלוויזיה בפראג)
מלאכית האהבה- פרס התסריט הטוב ביותר
תסריט ובימוי: אמנואלה מוזופאפא (המרכז הנסיוני לסינמטוגרפיה – איטליה).
הימלטות- פרס הצילום הטוב ביותר
צילום: אנטון גרומוב, תסריט ובימוי: סאלומה קינטסוראשווילי (בית ספר לקולנוע חדש, מוסקבה).
קינת המפלצת- פרס העריכה הטובה ביותר
עריכה ובימוי: טיטואן רופר, (לה פמיס, צרפת).
מצב של היעדרות- ציון לשבח לסרט ראשון
תסריט ובימוי: מאלק אלחלבי (בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל־אביב, ישראל)
נימוקי שופטים: הפרס ניתן על יכולת לקחת סיפור טרגי ורלוונטי, ובאמצעות השפה הקולנועית הייחודית של הבמאי להפוך אותו למשהו בעל איכויות מיתולוגיות, פואטיות ובלתי נשכחות.
אור פנס יחיד- ציון לשבח וחביב הקהל
תסריט ובימוי: שי-לי עטרי וינר (בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל־אביב, ישראל).
נימוקי השופטים: על יכולתה המדהימה למצוא ויזואליות ייחודית לאימה הבלתי נתפסת של תקיפה מינית, כמו גם על הצגת היופי של חבר אמיתי שמבין אותך ללא מילים.
הצורך בעד- ציון לשבח
תסריט ובימוי: מריאנה סנגווינטי, רנזו קוזה (האוניברסיטה לקולנוע, בואנוס איירס ארגנטינה).
נימוקי השופטים: על ההעזה ליצור פנינה מוזרה של סרט והומאז' לבני אדם מוזרים.
התחרות הישראלית
אור שמש מפל- פרס ראש עיריית תל אביב יפו לסרט הטוב ביותר.
תסריט ובימוי: שמעון מכלוף (מכללת מנשר לאמנות תל- אביב, ישראל)
נימוקי השופטים: "בעבודה קולנועית מרשימה ומינימליסטית, מצליח היוצר להעביר עולם פנימי מיוחד של צמד ילדים שמביאים תצוגת משחק יפיפייה. כל בחירה בסרט מדויקת ומייצרת מסע קולנועי מרגש, כאילו בלי מאמץ. היוצר מצליח להעביר חווית חיים של ילדים מבלי להתיילד, ובכך מחייה זכרונות ילדות אפלים ובודדים שחיים אצל רובנו בראש".
דברים שאני זוכרת מקיץ 2004- פרס הבמאי.ת המבטיח.ה ע"ש יהב וינר.
תסריט ובימוי: בת-סער רביב (בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל־אביב, ישראל)
נימוקי השופטים: "הבמאית לקחה על עצמה משימה קשה ועומדת בה בהצלחה יתרה. זהו סרט שבוחן את הקולנוע ככלי תרפויטי ושואל שאלות על כוחה של מצלמה. נדיר לראות סרט קצר עם ריבוי גיבורים שמחליף נקודות מבט בצורה אורגנית ומדויקת. השילוב של מצלמות שונות מייצר סרט יוצא דופן בנוף הקולנועי, ואנו מעודדים את הבמאית להמשיך ולהעז לייצר את השפה המדויקת שלה".
עיניים של אבא- פרס התסריט הטוב ביותר באדיבות איגוד התסריטאים.
תסריט ובימוי: תמי ממיסטבלוב (קמרה אובסקורה, בית- ספר לאמנות תל- אביב, ישראל).
נימוקי השופטים: "סרט שמתמקד בחוויה של כמה שעות בחיי אישה, ומצליח ליצור תחושות שונות וסותרות אצל הצופה. הגיבורה היא דמות חזקה אך עם זאת שברירית שמבקשת את אהבת אביה. בוגרת אך ילדה, אחראית אך גם לא. המהלך הסיפורי מדויק".
תשובה- פרס הצילום הטוב ביותר באדיבות משפחה בעילום שם.
צילום: שי אטר, רחל אלברט, ג'י לץ. תסריט ובימוי: אפק טסטה לאונר (המכללה האקדמית ספיר שדרות)
נימוקי השופטים: "בעזרת שילוב של צילום מרהיב, משחק מדויק ובימוי יוצא דופן – מצליח היוצר להעביר חוויה קווירית וצבעונית אך גם אפלה ודקדנטית. זהו סרט יוצא מגדר הרגיל שמשתמש במצלמת הקולנוע ככלי ביטוי אמיתי. כל צבע בסרט מחזק את הסיפור, כל שוט ותנועת מצלמה משלימה את העולם של הגיבורים. כמו כן, אנו מעודדים את הבמאי להמשיך ליצור סרטים עם גוון מדויק וייחודי כל כך".
מים ודלק- פרס העריכה הטובה ביותר באדיבות משפחה בעילום שם
עריכה: איתמר גרוס, תסריט ובימוי: יואב בירן (בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל־אביב)
נימוקי השופטים: "העריכה הולכת יד ביד עם הבימוי על מנת ליצור סרט שקשה להגדיר להכניס למסגרת כלשהי. מדהים לראות כיצד סרט על חיים פשוטים כל כך מצליח להיות גם מתוחכם. בעזרת העריכה הוא מדלג בין ז'אנרים וקיומים קולנועיים שונים, ולא נופל לשום קלישאה".
עוד חמצן בבקשה- פרס ציון לשבח לשחקן/ית הטוב/ה ביותר
שחקנית: אורלי אפל, תסריט ובימוי: אלה דגן (המכללה האקדמית ספיר שדרות).
נימוקי השופטים: "השחקנית מצליחה להעביר מגוון רגשות על ידי משחק ברמות הגבוהות ביותר. היא מצחיקה, היא מפוחדת, היא עייפה, היא עומדת בפני המוות שלה והפרידה מביתה – אך עם זאת היא לא נופלת לקיטש או סנטימנטים מיותרים אפילו לא לרגע. השחקנית העניקה לדמות חיים, שגרמו לנו להתגעגע אליה".
תמונת מראה- חביב הקהל
תסריט ובימוי: נעמה להב (בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ירושלים).
משחק הכיסאות- ציון לשבח
תסריט ובימוי: עמית אראל (המכללה האקדמית ספיר, שדרות).
נימוקי השופטים: "אנו רוצים להעניק ציון לשבח ליוצרת על האינסטינקטים הקולנועיים שלה, שגרמו לה לכוון את המצלמה לכיוונן של נשים מיוחדות. בחושיה החדים וברגישות מעוררת השתאות הצליחה היוצרת להוציא מאותן נשים שאין להן שום קשר לקולנוע, אמת מרגשת, כאב מפלח וגם צחוק משחרר".
תחרות הסרט העצמאי הקצר
לוט בערפל- פרס הסרט הטוב ביותר באדיבות היזם החברתי ואיש העסקים רוני דואק
תסריט ובימוי: יואב בירן.
נימוקי השופטים: "דרך שלוש אפיזודות, חסרות קשר לכאורה, אנחנו יוצאים למסע מוזר ומרתק בגבולות הארץ – במזרחה, בצפונה ובדרומה. מקו הגבול, הסרט מפנה את מבטנו פנימה, אל החברה הישראלית, ואל תמונת מצב שנראתה לפני קצת פחות משנה בדיונית ובלתי נתפשת, ונהפכה כעת למציאות שמשנה את פני הארץ ויושביה. בחוכמה רבה, עם עין רגישה ויד עדינה, הסרט מתבונן באירוניה על מציאות מופרכת, ומצליח לבטא במקוריות את המתח המתקיים בקולנוע בין בדיון למציאות. כך, הסצנות המתרחשות על גבולות הארץ נעות גם על הגבול שבין הזייה אבסורדית למציאות כואבת. הרגשנו שהסרט מציב מולנו מראה, חדה וברורה, על הרגע ההיסטורי הנוכחי, שהמשכו עדיין לוט בערפל כבד".
פרחי חורף- פרס הבימוי הטוב ביותר באדיבות דורון הלפרין וחברת הלדור
בימוי: ניקולאי קולשוב. יוצרי הסרט: ניקולאי קולשוב ובני שקלובסקי.
נימוקי השופטים: "בהשראת סצנות מתוך "חלון אחורי" של היצ'קוק, אנו עושים "זום אין" על משפחה רגילה למראית עין. הילדים מגלים על סוד שאביהם מסתיר ומנסים לקחת שליטה על המצב בעצמם. האינטראקציה בין השחקנים הצעירים המקסימים לקאסט הבוגר והמבוסס מצוינת לאורך כל הסרט. באמצעות תסריט חכם ובימוי מעודן, הסיפור משאיר את עיני הצופה דבוקות למסך עד לרגע האחרון. מיד היה לנו ברור כי הסרט ראוי לפרס הבימוי".
חמוצים- ציון לשבח
תסריט ובימוי: אניה כספי שמאע ומירי דוחיקיאן.
נימוקי השופטים: "דרך מכתב שכותבת אינה בת ה-14, עולה חדשה בישראל לחברתה שנשארה בגולה, מתגלה סיפור כואב של התבגרות בחברה חדשה. באמצעות אנימציה יפיפייה הצליחו היוצרות לייצר תחושה של בדידות וזרות שחווה נערה מתבגרת בסביבה זרה, לא מכילה ואכזרית. קולה של אינה, אשר מקריאה את המכתב, מספר סיפור אהבה תמים בינה לבין אחד הנערים, בזמן שהתמונה מגלה לנו סיפור על יחס נצלני ומזלזל. הניגוד בין הקול לתמונה מייצר אופציות שונות לפרשנות לגבי נקודת המבט של אינה – האם היא מספרת סיפור יפה כדי שחברתה לא תדאג לה או שמא זוהי אלגוריה לפער בין מהגרת מארץ זרה מול הקוצים של הצבר הישראלי?"
בתולת שפתיים- חביב הקהל
תסריט ובימוי: שימרית אילדיס.
התחרות והתערוכה הבינלאומית למדיה דיגיטלית
וואקר- הפרויקט הטוב ביותר
תסריט ובימוי: יונתן אוברקלייד (ביה״ס לקולנוע וטלוויזיה ע״ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל אביב)
נימוקי השופטים: "שילוב של עולם מרשים ומרהיב עם סטוריטלינג עם אלמנטים קולנועיים ומשחקיים. חוויה מתוחכמת ואימרסיבית שמעוררת רעב להמשך פיתוח העולם ושיטוט בו. עיצוב דמויות בנוי היטב ומנומק. שילוב מדויק בין חווית גיימינג וחוויית סיפור".
פורום המבקרים
לב אוחז- הסרט הטוב ביותר
בימוי: רימה גפן, ניקה ז'וקובה (בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים)
נימוקי השופטים: "לב אוחז מצליח בכמה דקות בודדות ליצור עולם שלם שהוא בו זמנית אקטואלי ונוקב אך גם יצירתי, אמנותי ורגשי. זהו סיפור לכאורה קטן וספציפי על אישה וכלב בעיר אוקראינית מופגזת, אבל הוא מקפל בתוכו את זוועות המלחמה באשר היא – לא רק זו המתרחשת כרגע באירופה, אלא גם המלחמה שמתרחשת ממש כאן, בישראל ובעזה. אל מול השרירותיות והאכזריות של מכונת המלחמה עומד הקשר המרגש והעמוק בין שני יצורים חיים, אישה וכלב. הקשר הזה, למרות סופו העצוב, הוא גם זה שנותן טעם ומשמעות לחיים. הסרט נעשה באנימציה מרהיבה ומקורית, מופשטת ועם זאת ישירה ומדויקת".
אוף, תקשיבי- ציון לשבח
תסריט ובימוי: עלמה קיני, אביב גפני (בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים)
אור פנס יחיד- ציון לשבח
תסריט ובימוי: שי-לי עטרי וינר (בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל־אביב)
בין הנגב לגליל- ציון לשבח
תסריט ובימוי: יונתן נבו (בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל־אביב)
עיניים של אבא- ציון לשבח
תסריט ובימוי: תמי ממיסטבלוב (קמרה אובסקורה, בית- ספר לאמנות תל- אביב).
טיקליש- ציון לשבח
תסריט ובימוי: יובל נעים (בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ירושלים).
התחרות הבינלאומית לאמנות הוידיאו ולקולנוע ניסיוני
אבן מתעתעת- הפרויקט הטוב ביותר
תסריט ובימוי: ולרי גרישה. האוניברסיטה הלאומית לתרבות ואומנויות קייב.
נימוקי השופטים: "מפץ, לוחות טקטונים, מסלולים בליסטים, טכנופואטיקה עתידנית המציגה בו בזמן מציאות קונקרטית עכשווית. הסרט תופר יחדיו דימויים רבי עוצמה, טכנולוגיות ראיה ומלחמה, לכדי מצב מתמשך של אפוקליפסה קיומית".
בוני הקטן וחיסול החורף (סוף סוף!)- ציון לשבח
תסריט ובימוי: יונתן עומר מזרחי. האקדמיה לאמנויות המדיה קלן.
נימוקי השופטים: "שקית חימום צבאית, ציוד פריפריאלי לצבא, מצליחה לערבב מוטיבים קיומים של חום קור נחמה ומלחמה. הסרט ממקד את תשומת הלב על מוצר נלווה והופך אותו למטאפורה טעונה. היצירה נוגעת בעצבים החשופים, קצוות המציאות העכשווית".